<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' רבנן</h1>
<h2>דף נז.</h2>
הלכות רבנן אין בהן חדוש אלא מה שמפורש בתלמוד אך אכתוב קצת. תניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש [וכו'] עד שבא ר' עקיבא ולימד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים, העוסקים בתורה ומודיעים שמו של הב"ה ותורתו ויראתו לכל העולם, שכל הירא מהב"ה צריך שיהא ירא מעבדיו וחסידיו שהם ת"ח כביכול משל למלך בשר ודם שיש לו בני בית נאמנים וכל שהוא מעבדי המלך בכל מקום שמגעת מלכותו כיון שהולכין בני ביתו של מלך לשם ומוליכין חותמין וידועים ונכרים שהן בני ביתו של מלך הכל מתיראין מהן ומכבדין אותן, ק"ו על אחת כמה וכמה מלך מלכי המלכים הב"ה שלא ברא את עולמו אלא על תורתו ועמו ישראל העוסקים בתורה, והתורה נקראת אמת [ברכות ה' ע"ב] שהוא חותמו של הב"ה [שבת נ"ח ע"א], וכל העוסק בה הוא מקיים את העולם שאלמלא תורה [פסחים ס"ח ע"ב] לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, ק"ו שצריכין כל בריותיו של הב"ה לכבדן וליראה מהן שהם עבדיו של הב"ה ומלמדין את ישראל ליראה ולאהבה את המקום והיאך יעבדוהו. וכן מצינו נמי [קדושין ל' ע"ב] שהשוה הב"ה כבוד אב ואם לכבודו, וכבוד ת"ח יותר מכבוד אב ואם כדאמרי' [ב"מ ל"ג ע"ב] שזה מביאו לחיי העולם הזה וזה מביאו לחיי העולם הבא.
גרסי' בפרק חלק [סנהד' צ"ט ע"ב] ר' אלכסנדרי אומר כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה וכו'. וכל שאינו מהנה ת"ח מנכסיו אינו רואה סימן ברכה לעולם וכו'. וכל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא למשיא בתו לת"ח וכו'. ובפרק בא לו כהן גדול [יומא ע"א ע"א] אמר ר' ברכיה הרוצה לנסך [יין] על גבי המזבח [ימלא גרונן של ת"ח] יין וכו' עד נאמנת היא להעיד בלומדיה. ובפרק יוה"כ [שם פ"ו ע"א] ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך וכו'. ובפרק כל כתבי הקדש [שבת קי"ט ע"ב] לא חרבה ירושלים אלא מפני שבזו בה תלמידי חכמים וכו' עד מחרימין אותה איתמר. גרסי' בפרק חלק [צ"ט ע"א] כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים וכו' עד מפני שקרא לרבו בשמו.
ובהוריות פ' כהן משוח [י"ג ע"א] ת"ר היה [הוא] אביו ורבו בבית השבי הוא קודם לרבו ורבו קודם לאביו וכו' עד ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה. ובפרק אלו קשרים [שבת קי"ד ע"א] אמר ר' חייא בר אבא גנאי הוא לת"ח שיצא במנעלים המטולאים וכו' עד במס' כלה. ובפרק שלש שאכלו [ברכות מ"ג ע"ב] ששה דברים גנאי לו לת"ח וכו' עד אל יפסיע פסיעה גסה. ובפ' חזקת הבתים [ב"ב נ"ז ע"ב] חלוק של ת"ח וכו' עד אוצר בלום. וא"ר שמעון בן חלפתא [עוקצין פ"ג מי"ב] אין לך כלי מחזיק ברכה יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.
